סדנה עם פעילות מגוונת שכולה נעשית בשקט. שלא תרצו שיגמר.
נכון, להיות בשקט זה ממש לא משהו שאנחנו רגילים אליו. זה מוזר. לפעמים מביך.
אולי אפילו מפחיד… וכן – זו הזדמנות נדירה לעצור רגע את המרוץ ולפגוש את עצמי…
ממממ…
מה שלומי?
מתי לאחרונה חשבתי על משהו שהוא לא היומיום והדחוף?
מתי התפניתי למחשבות יצירתיות ומקוריות?
איך הגוף שלי מרגיש?
מה באמת מציק לי?
כן. ההמולה והלחץ היומיומיים, בחוץ, ובתוך הראש, מכריחים אותנו להיות מוכנים,
לחשוב מהר וענייני, למצוא בכל רגע נתון את התשובה המהירה שתסגור את הפינה, ולעבור הלאה…
ומה עם המחשבות האלו ששמתי במגירה והבטחתי לחזור אליהן עוד מעט,
כשרק אתפנה מעט, ומאז הן מחכות להן בשקט (בחושך).
שמעתי פעם את הדימוי שלעשות מדיטציה זה כמו לכבס את המחשבות,
וזו באמת ההרגשה שלי – לעצור לרגע, להתחבר לשקט, לשטוף את היומיום,
ולגלות את הניקיון, הבהירות והחדות שלי, שמזמן לא פגשתי
ועם כל אלה, היום יום שלנו נראה לגמרי אחרת.
חברה טובה כתבה לי השבוע:
והבנתי שאם אני רוצה אני יכולה להיות עכשיו מעולה בכל דבר שאבחר להיות בו נוכחת.
המדיטציה עושה אותי צלולה."
זה מה שבוקר של שקט יוצר!
להרשמה לבוקר של שקט הקרוב => להרשמה לחץ עלי