אני בת 39 – אני מסתכלת על עצמי במראה – ולא ממש מאמינה, די, אני כבר ממש גדולה,
זו היתה אחת השנים המשמעותיות בחיי!
השינוי שבי, התחיל במסע שלנו, וההמשך בעבודה פנימית מתמשכת…
החגיגות שלי התחילו, אתמול בבוקר קמתי וברכתי את עצמי בשמחה.
נשמתי עמוק והרגשתי. והדבר הראשון שהרגשתי, זו היתה גאווה גדולה כמובן, שמיד הגיעו מלא "אבלים" ורשימה של כל מה "שלא"
ובחרתי להשאר בטוב. כן אני מברכת את עצמי ואני גאה בעצמי, על מה שיש לי היום, כרגע וזו המתנה שלי, ליום ההולדת שלי!
אח"כ גם פינקתי את עצמי בקניות(בגדים, ברור שבגדים…) ובזר פרחים גדול ובערב, הילדים חיכו לי עם מלא בלונים תלויים על התקרה ומלא ברכות מחוברות לבלונים ועוגה עם המון נרות
וחיבוק ענק משניהם – והברכה הכי נפלאה "אימא אני אוהב אותך"
אני גאה בעצמי שמצאתי את הייעוד שלי.
אני גאה בעצמי שאני מאמינה ביכולות שלי כגננת מעולה.
ואני גאה בעצמי, שאני מקבלת באהבה את החולשות שלי והנפילות שלי וכבר לא מתייסרת כל כך.
ואפילו , כבר הצבתי לעצמי מטרות לשנה הזו:
1. להמשיך בעבודה הפנימית שלי
2. לקבל בברכה ובמודעות את השיעורים הצפויים לי
3. לאהוב יותר
4. להתחיל לעשות ספורט
5. למצוא בן-זוג
6. לרזות
7. להרשם למסע 2
ומנצלת את ההזדמנות לומר לכולכם, שאמנם אני לא ממש בקשר, אבל לכולכם שמונה פינה ענקית בליבי. ואני חושבת עליכם המון.
שיהיה לנו רק טוב.
אורית
