אתמול היו רגעים שהלחץ השתלט, הפחד, לא ידעתי מה לעשות מרב התרגשות. חוסר אונים שכזה.
ואז פניתי לדורון, "מה לעשות?" מבוהלת, "תזכיר לי כלים".
נשמתי, החזרתי את הכאן ועכשיו, עשיתי הפרדות, "היי גברת, לא מדובר בך, ומה את מרגישה/חווית… יש כאן ילד והוא שליו, שמח נרגש ובעיקר צריך אותך!!!"
זהיתי דפוסים, ואז, עלתה הבנה, והכרה בדרך שעשיתי, ודפוסים מחשבתיים, לא ינהלו אותי.
זה נתן המון כוח.
בחרתי, להיות בהוויה של אהבה, הקשבה, הכלה, רכות, קלילות שמחה.
וזה עבד בגדול.
איפשרתי לעצמי להתרגש ולהיות ברגע ולהנות מכל רגע ורגע.
הכל בסדר. שפע גדול.
משמח מאד.
מוקירה את הטוב שבדרך, בתהליך ומרגישה מבורכת.
טל
שתפו עם חבריכם בפייסבוק