הגוף שלנו הוא בעצם הדבר הפיסי היחיד שיש לנו, שאנחנו יכולים לראות ולגעת בו, שאנחנו מרגישים אותו בברור, במיוחד כאשר הוא כואב, והוא כלי הרכב שלנו, המנשא שנושא אותנו בנאמנות כה רבה, יום אחרי יום, שעה אחר שעה. ודווקא את הגוף הזה, אנחנו כולנו מזניחים, במידה כזאת או אחרת. לעיתים אנחנו מטפלים בו בחוץ, כלומר: מנקים אותו = מתרחצים, מכסים אותו שלא יהיה לו קר או חם, מגנים עליו בקרמים, וכדומה. אבל האם אנחנו גם יודעים לטפל בו בפנים? האם אנחנו באמת עוצרים להרגיש אותו כמות שהוא? האם אנחנו מסבים אליו תשומת לב? מקשיבים לו? אפילו אפילו מכבדים אותו? האם אנחנו נותנים לו את חומרי הדלק שהוא צריך? בדיוק את אותם חומרים להם הוא זקוק ולא אחרים? האם אנחנו יודעים מה קורה איתו באותם מקומות אליהם אין לנו גישה? אותם אנחנו לא רואים? שם בפנים? האם אנחנו מונעים ממנו את הדברים שלא טובים ולא נכונים לו? האם אנחנו עוצרים ללמוד אותו?
ברור, שרוב התשובות לשאלות שלמעלה, הן לחלוטין לא. בזמנים מאוד מסוימים, לעיתים נדירות, אנחנו יכולים להגיד "כן" על חלק מהשאלות הללו. וגם אז – אנחנו בדרך כלל לא נשארים עקביים בזה… מכירים?!
בדרך כלל אנחנו מגיעים לכל אלה, רק כאשר כבר מאוד כואב, ולרוב כאשר כבר יש ממש מחלה.
הגוף שלנו זקוק לנו. הוא זקוק לתשומת הלב שלנו, לכבוד שלנו אותו, על מנת שיוכל להמשיך לעשות את עבודתו נאמנה, ימשיך להיות בריא וחזק עבורינו, ימשיך לאפשר לנו לעשות ככל העולה על רוחנו, לעבוד, לטייל, לסחוב, לקחת, לחיות, יאפשר לנו לצמוח ולהתפתח, וכל אלה – רק בשבילנו.
בעיני, הגוף שלנו, וגוף כדור הארץ, קשורים בקשר ישיר. שמירה על גוף כדור הארץ, נחוצה לנו גם היא, למען בריאותנו והמשך חיינו. זהו מקום חשוב לשים אליו לב וללמוד אותו.
ההמשך בדרך. סליחה ותודה על ההתעניינות וההמתנה!
