בשבועות 2006 הכרתי בחורה מקסימה. התחלנו לצאת, אפילו שאף מאיתנו לא חשב שזה רציני. אני לא ידעתי את זה אז, אבל באותו זמן שהכרנו, היא עשתה את המסע אל עצמי, ובזכות זה יכלה להיפתח לאהבה בינינו, ולכל הטוב שהיה לנו יחד, אפילו שהייתה אחרי שנים ארוכות של אכזבות ממערכות יחסים אחרות. בקיץ היא סיפרה לי שהיא עשתה איזו סדנה, והמליצה לי ללכת גם. בלי לשאול הרבה שאלות נרשמתי. ביומיים בטבע של המסע עברתי תהליך עמוק. העזתי לבדוק עד כמה אני באמת אוהב אותה. עבורי זו הייתה שאלה קשה, כי מכל מערכות היחסים הקודמות שלי נפרדתי, פשוט כי לא אהבתי מספיק. ביומיים בטבע גיליתי כמה אני אוהב אותה, וכבר באותו שבוע הצעתי לה נישואים. עם תום המסע כבר התחתנו בחתונה פורימית ומרגשת במיוחד (אפילו בעל המקום התרגש איתנו בחופה). המשכנו יחד למסע 2, ואני גם המשכתי לקורס מאמנים, וליוויתי מסעות כמאמן. כל פעם מחדש התרגשתי מעוצמת התהליך שאנשים עוברים, מהשינויים שהם יוצרים בחיים שלהם, וגם מהיכולת שלי לעזור להם. גיליתי שזה משהו שאני אוהב, טוב בו, ורוצה עוד ממנו בחיי, וביקשתי להתקבל לקורס המנחים שנפתח. באותו יום קיבלתי את ההודעה שאנחנו בהריון עם בני בכורי, ושהתקבלתי לקורס המנחים.
ב 2010 יצרתי את בוקר של שקט. יצרתי אותו מתוך שילוב של הכלים שנלמדים במסעות, עם כלים מעולם המדיטציה, שאותם תרגלתי מגיל צעיר. חיפשתי ליצור מסגרת שתאפשר למי שמגיע לעבור תהליך משמעותי, ולפגוש את עצמו. לפעמים להתחבר לשקט ושלווה, ולפעמים ממש לעשות שינוי. מבוקר של שקט גם אני נהנה כל פעם מחדש.
כך קורות חיי שזורים בתהליכים שעשיתי ואני עושה במקום הנפלא הזה- מרכז ליאה ארד, שהוא היום ביתי הרוחני. מתוך מה שאני יצרתי לעצמי במסע שלי נוצרה הכוונה להעביר הלאה את הטוב, את היכולת לחיות באיכות חיים אחרת, לרפא מקומות כואבים בחיינו, לעשות שינויים ולצמוח דרך הנחית המסעות, וסדנאות נוספות.
שתפו עם חבריכם בפייסבוק