גושון מתנה – כך אני קוראת לו

ליאה ארד

אנשים יקרים שלום רב לכם,

חשוב לי לעדכן אתכם במשהו אישי שאני עוברת בימים אלה,
ואשר יהיו לו גם השפעות עתידיות, טובות, כך אני מאמינה,
גם אם הדרך לשם, בחלקה, תהיה לי לא קלה ואף כואבת.

המכתב ארוך, אבל חשוב, ואני מקווה שגם מעניין.

כמו שאתם יודעים, אני מאמינה ששום דבר לא קורה סתם, וגם הדברים הקשים בחיינו,
באים על מנת לאפשר לנו התפתחות וצמיחה, דיוק עצמינו, ריפוי פנימי,
כך שבעצם – הכל מתנה, לטובתנו העליונה ביותר.

כך בדיוק אני מתייחסת למה שאני עוברת בימים אלה,
ומהמקום הזה אני מבקשת שתקראו את המשך המייל.
אני מבקשת שלפני שאתם ממשיכים, תקחו נשימה עמוקה,
תתחברו אלי אישית, תזכרו שאני באמת מאמינה בכל מה שלימדתי אתכם,
שכך בדיוק אני חיה, וכמו שאתם יודעים, זה גם הניב תוצאות טובות למדי עד היום,
כמו התהליכים שאתם עברתם איתי ועם הדרך שפיתחתי, בשנים האחרונות.

חלק ממה שתיכף תקראו, יהיה לחלקכם קשה, מכל מיני סיבות,
ובכל זאת, אני מזמינה שתשתמשו בכל הכלים שלכם,
ותנסו לראות כיצד הכל לטובה, וגם: הכל בסדר והכל בסדר!

שוב חשוב לי לאמר לכם, שאני ממש בסדר עם כל המתרחש,
רואה בכך הזדמנות ממש ייחודית לעוד העמקה, צמיחה, לריפוי כל מערכות החיים,
ולדיוק עצמי, אישית ומקצועית. מהמקום הזה אני עושה כעת את הדרך.

ולגבי כל השאלות והאמירות הפנימיות שיתעוררו בתוככם מיידית,
השהו אותם לזמן מה, אל תמהרו להיענות אליהם…

אז ככה,
לפני מספר שבועות, התבשרתי שיש לי גידול סרטני בשד.
כן, גם אצלי זה יכול לקרות.

מיידית עם קבלת הידיעה, בעצם אפילו עוד קודם, כשרק התחיל הענין להתברר,
יכולתי לראות את המתנות הגדולות שמחכות לי שם.

בעיני, סרטן הוא ממש לא גזר דין מוות,
ואפילו, באחד הימים הגיע אלי התובנה ש:
"הסרטן לא בא להרוג אותנו, הוא בא דווקא להחיות אותנו".

בעיני, מקור הסרטן הוא תמיד רגשי,
ומשום כך את העבודה יש לעשות בשילוב החלק הרגשי גם כן.
מאז ומתמיד חשבתי שלסרטן יש תפקיד חשוב בהמשך החיים של האדם שמקבל אותו,
ובאופן הזה גם ליוויתי מספר מחלימי סרטן, שבאמת קיבלו חיים חדשים בזכותו,
כשהסכימו ללכת את הדרך פנימה, לשנות באומץ, ולבנות עצמם מחדש.

משום המחויבות שלי לדרך, ל-לעשות עבודה, ל-לראות דברים באומץ,
ומשום המתנה שאני רואה בכך,
בחרתי לצאת למסע פנימי עמוק, ל'מסע אל עצמי' שלי.

בשבועות הקרובים אהיה במסע עמוק מאוד לתוכי,
להבין את המקור, את הסיבה ואת התכלית
עבורה קיבלתי את המתנה הזאת שנמצאת כרגע בתוך גופי.
במסע הזה אתנתק לתקופה מסוימת (חלקה בחו"ל),
על מנת שאוכל לעשות אותו באמת באומץ רב,
בכל רבדי החיים, ולמען המשך מדויק ועמוק עוד יותר.

משום כך, בימים אלה אני מעבירה את 'הפיקוד' על המשכן, לאתי ויורם,
אשר מלווים אותי בדרך מופלאה, ביחד עם רוית, ערן ואלי.

בעזרתם הברוכה, סמסטר אוקטובר ייפתח כמתוכנן.
את מסעות 1 בוקר וערב תנחה אתי (ותודה אתי על ההרתמות המלאה),
מסע 2 (אליו יש עוד מקומות, אתם מוזמנים)- מנחות יהודית ומיכל.
את מסע 3 (גם אליו עוד ניתן להצטרף) – אתי מנחה כרגיל.
שימו לב, זוהי הזדמנות להזכיר לכם להמשיך את הדרך שלכם,
או לדרבן את חבריכם שעדיין לא עשו זאת, להמשיך את מסע 2 או מסע 3 עכשיו.

אני מאמינה, שאחזור מהמסע הזה עם תובנות חשובות לחיי כולנו, גם שלכם,
ובהמשך אצור בזכותו דברים חדשים, נפלאים וטובים,
שגם אתם אישית תוכלו להרוויח מהם המון.

יחד עם זאת, המחויבות הראשונה שלי כרגע היא אל עצמי!
ומהמקום הזה אני הולכת לעבור את התהליך הזה.

ואני כמו שאני, אשאל שאלות עמוקות, אתן תשובות אמיצות,
אבחר בחירות חדשות ואעשה שנויים כנדרש.
כמו שאני, אעשה את כל מה שארגיש שנכון לעשות,
גם אם זה יהיה מפחיד, גם אם זה ידרוש ממני ויתורים,
וכל מה שעוד יבוא.

אני יוצאת אל הלא-נודע. אני מתרגשת מזה מאוד.
אינני מפחדת מדברים לא נודעים.
אני משחררת שליטה לחלוטין, ומתמסרת לגמרי לתהליך,
שאין לי שום מושג שהוא מה יקרה במהלכו,
ועוד יותר אין לי שום כיוון של לאן אצא ממנו.

אני הולכת אל התהליך באופן פתוח לחלוטין, וסומכת על כל מה שיגיע שם.
אני בוטחת בעצמי שהכל יהיה בסדר.
אני בוטחת בליווי האלוהי שיש לי לאורך כל הדרך בחיי,
ואני יודעת שאני מוכוונת, מודרכת ומוגנת לחלוטין.

אני רוצה לספר לכם, שמרגע שידעתי על מה שאני קוראת לו "גושון מתנה",
כל מה שעשיתי בהקשר זה, הלך בפשטות ובקלות,
מה שמראה לי שאני בדרך הנכונה עכשיו.

אני כמו שאני, לא רצה מיד לעשות את הטיפולים הקונבנציונליים,
וקודם כל הלכתי לחקור וללמוד את הדרכים הנוספות שמטפלות בסרטן.
לאחר למידה מעמיקה של הנושא, בניתי לעצמי תוכנית ריפוי, שמשלבת הרבה אלמנטים, כמו, למשל: הקפדה על תזונה מיוחדת, צמחי מרפא, טיפולים אנרגטיים,
דמיון מודרך ספציפי לסרטן, מאכל מיוחד שנמצא במחקרים כמרפא סרטן,
פעילות גופנית ספציפית, ועוד.

חלק מהטיפולים שאני עושה ועוברת היום הינם מיוחדים,
שידועים כעוזרים לריפוי סרטן, גם אם הרפואה המסורתית עדיין לא משתמשת בהם.
כך יוצא, שבכל יום אני מקדישה זמן לטיפול וריפוי עצמי.
כל אלה, בשילוב עם התייעצות עם רופאים ועם חלק מהאופציות הקונבנציונליות.

אני פוגשת בדרך אנשים נפלאים, חלקם כאלה שעברו דרך הסרטן בעצמם,
ואחרים נוספים, שפשוט עוזרים לי באהבה גדולה,
מראים לי את האור שלהם ושלי, משתתפים איתי בדרך, ועוד ועוד.

מיד כשהתהליך הזה החל, התחלתי לכתוב ולתעד את מה שקורה,
ולאט-לאט אתחיל לשחרר משם סיפורים, תובנות, ידע, למידה וכל מה שעוד יבוא.

אני כבר מרגישה את השינויים שעוברים עלי, וזוהי רק ההתחלה.

עוד אספר לכם, שלמדתי הרבה על איך עוברים תהליך כזה בתוך המשפחה.
אין ספק שהיום יש לי הרבה טיפים טובים לתת, משום שאנחנו כמשפחה
עוברים את זה פשוט נפלא. למרות הקושי של הקרובים אלי, לקבל את זה
שאני לא ממהרת לעשות ניתוח, הם מצליחים להתחבר לבקשה שלי לקבל את זה באהבה, והם צועדים איתי יחד, שותפים מלאים לכל מה שאני עוברת, לדרך ההוליסטית שלי, תומכים, ויחד עם זאת, אנחנו עוברים יחד גם את הקשיים שלהם, בתמיכה ובפרגון.

זאת הזדמנות להגיד תודה ענקית, ליואל, לגיא, למורן, לאיילה,
לאיילת ואסף, בני הזוג של הילדים שלי,
לאבא שלי ולאחים שלי, על מי שאתם בכלל ובפרט.

לאורך הדרך, מהרגע הראשון, היתה לי בקשה עיקרית אחת מכל מי שהיה שותף לידיעה.
הסברתי, שאני זקוקה לאנרגיות טובות, ולא לרחמים, לא לשאלות "למה זה מגיע לה?",
ולא לתחושת קורבנות כלשהי, או כל דבר מחליש אחר.

הסברתי, ומשום שכך באמת הרגשתי, היה לכולם קל להתחבר לזה,
שאני ממש יודעת שזאת מתנה גדולה, שאני אעשה את הדרך של הריפוי והצמיחה,
שאין לי שום חשש שהוא לגבי הריפוי הגופני המלא,
ושיש בי התרגשות לקראת השינויים ש'גושון מתנה' ייצר לי בחיים.

בשבועות הראשונים הייתי זקוקה מאוד לשקט אנרגטי
ולסביבה שמחוברת ל'אני מאמין' שלי ולדרך שלי,
ומשום כך בחרתי לשתף בכך מעט מאוד אנשים.
אני מודה לעצמי על הבחירה הזאת. זה לא היה טריוויאלי לקבל אותה,
אבל היא היתה נכונה לי, ובדיעבד גם למשפחה שלי.
אמנם הילדים שלי קיבלו רשות לדבר על זה עם מי שהם רצו,
ויחד עם זאת, זה נתן גם להם לגיטימציה לא לרוץ לספר לכולם,
וכך גם לא להיות בתוך הקושי של האחרים עם בשורה שכזאת.

היום אני מרגישה איתנה מספיק לספר גם לכם,
ולצאת לדרך עמוקה שלי עם עצמי.

עוד אספר בהזדמנות זאת, שתוך כדי התקופה הזאת, קורים דברים נפלאים,
ושניים מילדי עומדים להינשא. גיא ואיילת בתוך חודשיים, ומורני ואסף בעוד מספר חודשים.
השילוב הזה של התרגשות מאוד גדולה איתם, יצירת תאים משפחתיים חדשים שלהם,
ביחד עם פחדים קיומיים שמתעוררים, הוא הזדמנות גדולה לתרגל בפועל תפיסת עולם שלמה, שברגעי קושי גדולים, כל כך קשה באמת לחיות על פיה.

אני מניחה שעם קריאת המייל הזה, מתרחשים בתוך כל אחד ואחד מכם, דברים שונים ומגוונים.
חלק מזה זה זכרונות אישיים שלכם בהקשר לסרטן, חלק מזה זה שאלות לגבי הדרך
(אז מה זה שווה לעשות כל כך הרבה עבודה אם בכל זאת בסוף מגיע סרטן?),
תהיות לגבי "למה זה מגיע לה?", רגשות כמו "זה לא פייר"
ועוד ועוד מגוון רחב ואישי של כל אחד.

אז ראשית דבר, כמו תמיד, הכי הכי חשוב זה שקודם כל תתנו מקום לכל מגוון הרגשות,
המחשבות והתחושות להיות במלוא הדרם. זה חלק חשוב מאוד בתהליך.

שנית, אל תקפצו לתת לעצמכם תשובות, משום סוג שהוא.
הסכימו להיות עם השאלות פתוחות, תשהו בתוך הדברים,
אל תמהרו לסדר לעצמכם את המידע בפנים.

גם אני הרשיתי לעצמי לתת לשאלות קשות, אפילו קשות מאוד, להתעורר בתוכי.
אפילו הסכמתי לריב קצת עם אלוהים… ועם כל אלה יחד,
אני עדיין מסוגלת להסתכל על הכל מלמעלה, להתבונן ממש מגבוה,
לראות את הסיבה לכל מה שקורה עכשיו,
לחפש מה המטרה של זה, מה זה בא להגיד לי,
לאן זה מבקש להוביל אותי,
ולהיות סקרנית לגבי התכלית של המצב הנוכחי,
שאותה ייקח קצת זמן עד שאדע/אגלה.

מאחר והאתגרים של חיי כיום אינם מסתכמים רק בסרטן,
אלא גם בקושי כלכלי גדול כרגע,
אני מבינה שכגודל הקושי כך גודל המתנה.
משום כך, ומשום המורכבות של הדברים שאני פוגשת בחיים שלי עכשיו,
אני מבינה שיש כאן הזדמנות גדולה גדולה, לשינוי מהותי ומשמעותי,
פתח ליצירת חיים חדשים, רגע יקר מפז.

אני אישית רואה בכל מה שקורה לי עכשיו, מתנה גדולה שניתנה לי,
לעשות את מה שהרבה אנשים מייחלים לעשות, אבל לא מעיזים אף פעם,
וזה: ליצור את עצמם מחדש!!!

ואם קיבלתי את המתנה הזאת, אני לא הולכת לפספס אותה face1.

משום כך, אני עושה כעת עצירה מוחלטת, לוקחת עכשיו פסק זמן מלא,
מתרחקת גם פיסית, משנה אנרגיה, סביבה, נוף, אנשים,
והולכת לעשות תהליך פנימי עמוק עמוק עמוק, וגם רחב וגבוה.
אני הולכת קודם כל להתנתק, אחר כך להתנקות, ותוך כדי זה,
לבחון כל רובד ורובד של חיי, איך הוא היום, ואיך אני רוצה אותו בעתיד,
להתחבר למשאלות הלב שלי, לקריאה המדויקת של הנשמה שלי,
ולכל מה שעוד אצטרך לעבור לשם כך.

אני הולכת לעבור את זה לבד, בעצמי, עם עצמי,
חלקו בחברת אנשים אחרים שאפגוש בדרך.
אני הולכת אל לא נודע מוחלט, משום שאין לי מושג איך, מה, מתי ולמה,
ולמרות הפחדים והחששות, אני שמחה על כך מאוד, מתרגשת מזה מאוד מאוד,
והמון המון מודה ומודה ומודה ומודה ומודה, על ההזדמנות הכל כך מיוחדת
שניתנה לי מלמעלה, ועל האומץ שלי לקחת אותה בפועל, כאן למטה.

טוב, נראה לי ש'חפרתי' לכם מספיק להיום. אני מאמינה ובוטחת,
שכל מה שכתבתי לכם כאן הינו מתנה גם עבורכם,
עבור כל אחד ואחד מכם באופן אישי.
אני מזמינה שתקראו בו שוב ושוב,
כי אני בטוחה שתגלו שם בכל פעם דברים נוספים שחשוב לכם לפגוש אותם,
ואתם גם יכולים להשתמש במכתב הזה כראות עיניכם.

יכול להיות (לא מבטיחה), שעוד אכתוב לכם לאורך התהליך שלי מידי פעם, ואולי לא.
אולי אשתף אתכם רק בסיומו, כאשר אחזור.
מאחר ואינני יודעת איך וכיצד הולכת לעבור אותו,
איני יכולה להתחייב לדבר.
ואם תרגישו אותי אנרגטית, תוכלו לקבל את הפירות של התהליך שאני אעבור face1.
באמת, זה אפשרי!

אשמח לקרוא תגובות שלכם,
שאלות שיעלו לכם,
תובנות בהם אתם מבקשים לשתף אותי,
טיפים שאתם רוצים לתת לי לדרך,
או כל דבר אחר שנכון לכם,
כאן  בתגובות לבלוג,
או למייל האישי שלי

אוהבת ומברכת,

ליאה.

שתפו עם חבריכם בפייסבוק

6 תגובות על “גושון מתנה – כך אני קוראת לו”

  1. מיכל רוזנצוויג הגיב:

    ליאה היקרה,
    את אכן אישה מופלאה, אישה מיוחדת ומדהימה.
    בטוחה שתצליחי בדרך שלך לגבור על כל מכשול.
    בטוחה שכול מי שמכיר אותך ילווה אותך בדרך שלך מרחוק עם אנרגיות מדהימות.
    מחזיקה לך אצבעות (אפילו ברגליים :-)).
    מאחלת לך בריאות שלמה במהרה!!!

  2. גל הגיב:

    שלום
    הגעתי לפה ממש במקרה
    קודם כל אני מאחל לך בריאות שלמה בכל דרך שבה תבחרי ואני בטוח שתמצאי את הדרך הנכונה לך
    בכל זאת, דבר אחד אני מרגיש צורך לומר כאן, המחשבה האינטואיטיבית שאומרת לנו שנכון יותר והוליסטי יותר לפתור כל בעיה רפואית מבלי התערבות רפואית "גסה" כמו ניתוח, או כימותרפיה והקרנות, יש לה בהחלט גרעין של אמת ברור, אבל בסופו של דבר גם זוהי רק מחשבה שעלינו לבחון ולא להנעל עליה באופן אוטומטי ומוחלט מדי, לפעמים הדרך הנכונה היא כן לוותר על האמונה שלנו אפילו בהוליזם ולתת את גופנו בידיו של "המנתח עם הסכין"… זה כמובן לא אומר שאחרי ההתערבות הזו לא נשאר שלמים (גם אם לא מבחינה פיזית) ולא נוכל להמשיך בעבודה נכונה ולהגיע לבריאות (פנימית) שלמה ומלאה!
    מאחל לך אושר ובריאות בכל בחירה שלך. ומקווה שאני לא מרגיז אותך או משהו כזה 🙂

    • ליאה ארד הגיב:

      תודה רבה גל על מה שכתבת.
      אני בהחלט מסכימה איתך שתמיד נכון לבדוק אופציות נוספות.
      והרי משמעות המילה הוליזם זה: שלם. ושלם משמעו שהוא כולל הכל, ואם צריך אז גם ניתוח או כל דבר אחר שמתאים.
      הענין היחיד הוא: לא להיסחף אחרי נורמות/קביעות של אחרים, מבלי לבדוק אותן, לבוא פתוח ולשקול עוד אופציות.
      שתהיה לכולנו שנת בריאות ושמחה.
      שוב תודה רבה

  3. אולין אשכנזי הגיב:

    לליאה שלום
    אני שולחת לך המון אהבה ואנרגיות רפוי.
    ומאחלת לך רפואה שלמה
    תודה על מכתבך האמיץ תודה שאת משתפת בעוצמה ופשטות כזאת
    ברור לי שאקרא את מכתבך שוב ושוב
    כעת אני רוצה להפנים לכן לא אוסיף על מה [
    שכתבתי כרגע
    אני מבקשת לחבק אותך חזק ומכל הלב
    אולין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *